מבוטח שלא מעוניין לעבור ניתוח לשיפור מצבו 

תאונת דרכים מהווה לעיתים גם תאונת עבודה כמו למשל כאשר הנסיעה היא בדרך לעבודה. במקרה כזה רשאי הנפגע לגבות את נזקיו מהמוסד לביטוח לאומי ובמקביל להגיש תביעה נגד מבטחת הרכב שבו נפגע. חברת הביטוח תשלם עבור אותם נזקים אשר אינם מוכרים על ידי המוסד לביטוח לאומי כמו למשל כאב וסבל, וכן עבור אותם נזקים אשר הביטוח הלאומי מכיר בחלקם בלבד כמו אובדן השתכרות.

כדי לפשט את ההליכים ולמנוע החלטות סותרות, קבע חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים כי דרגת הנכות שנקבעה לנפגע על ידי רופאי המוסד לביטוח לאומי תחייב גם במסגרת התביעה כנגד חברת הביטוח.

כזה היה המקרה של חיים פלבינסקי אשר ועדה רפואית של המוסד קבעה לו נכות אורטופדית בשיעור של 15 אחוז לצמיתות עבור הגבלה בפרק הכתף.

אולם, רופאי המוסד הוסיפו והדגישו בקביעתם כי פלבינסקי סירב להצעתם לעבור טיפול ניתוחי אשר עשוי לשפר את מצבו.

רופאי המוסד רשמו לפיכך בשולי החלטתם כי במידה ופלבינסקי יעבור טיפול ניתוחי עשוי שיעור נכותו להשתנות ולכן יש לזמן ועדה רפואית חוזרת.

על בסיס האמור בדו"ח הועדה הרפואית, ביקשו מבטחי הרכב מבית המשפט להשתמש בסמכותו ולמנות מומחה רפואי מטעמו אשר יבדוק את פלבינסקי ויחווה את דעתו ביחס למצבו הרפואי כדי שניתן יהיה לסתור את חוות הדעת של רופאי המוסד בדבר 15 אחוז הנכות.

עיקר טענת המבטחים היתה שבניתוח קל יחסית, אשר אינו כרוך בסיכון של ממש, ניתן לשפר את מצבו של פלבינסקי ובכך יקטן שיעור נכותו עקב התאונה.

המחלוקת בנקודה זו הגיעה עד בית המשפט העליון ונדונה בפני השופט תאודור אור.

אכן - מסכים השופט אור - בית המשפט מחוייב לנהוג צמצום בהתרת הבאת ראיות לסתור את קביעת רופאי המוסד. אך בין המקרים המצדיקים ראיות לסתור נכלל מקרה בו מהאמור בדו"ח המוסד עצמו עולה שהבירור הרפואי לצורך קביעת הנכות לא היה שלם ויתכן גם יתכן שאין הוא משקף את המצב הרפואי לאשורו.

במקרה הנדון, מדובר בניתוח פשוט ללא סיבוכים מיוחדים הגורם לתוצאות טובות. זמן האישפוז הוא קצר ולאחר תקופה של פיזיוטרפיה משיגים טווח תנועה טוב בכתף, העדר כאבים ותפקוד טוב של הגפה.

חובתו של נפגע בתאונות דרכים היא לפעול בסבירות להקטנת נזקו. כשמוצע לנפגע ניתוח להקטנת מצבו והוא מסרב לעבור אותו ללא הצדקה, או שסירובו לעבור את הניתוח בשלב כלשהו הוא מטעמים טקטיים בלבד - רשאי בית המשפט לקבוע את נכותו של הנפגע כאילו עבר את הניתוח ותוצאותיו צמצמו את הנכות.

השופט מדגיש כי אילו הועדה הרפואית של המוסד לא היתה ממליצה על הניתוח והיתה פורצת מחלוקת בין דעת הועדה לדעת רופא מטעם המבטחים, לא היתה הצדקה למנות מומחה רפואי כדי לבחון אם ניתן לסתור את דעת הועדה של המוסד.

אולם, במקרה של פלבינסקי עולה מתוך מסקנות ועדת המוסד עצמה הצורך בניתוח.

בנסיבות כאלה, קביעת ועדת המוסד למעשה אינה סופית ודרגת הנכות נקבעה רק בשל כך שפלבינסקי מסרב לעבור את הניתוח בנסיבות אשר לכאורה אין להן הצדקה.

השופט אור מינה לפיכך מומחה רפואי בשטח האורטופדי על מנת שזה יבדוק את פלבינסקי ויחווה את דעתו על הצורך בניתוח, מידת הסיכון שבו, והנכות שתיוותר לאחר שפלבינסקי יעבור ניתוח כזה, בין אם יעבור אותו בפועל ובין אם לא.

כמו כן חייב השופט אור את פלבינסקי בהוצאות משפט בסך של 5,000 ש"ח.

מסמך 163